חידושי הרי"מ על התורה
במדרש דומה דודי לצבי כו' החרכים מבין אצבעותיהם של כהנים. פי' כי השי"ת ברא את עולמו כדמותן של עולמות העליונים כידוע ובהתנהגות התחתונים כן נתן להם שפע ברכה וזה פי' כה תברכו שיהי' הדמיון כמו בשמים וכאשר יכוונים לבררה העליונה מעורר הכוונה גם בשמים ברכה פי' כוונה כתבתי במ"א לשון פותח כיוון מלשון חלון שמכוון הסתכלות רק לכאן ע"ש וזה שכ' שע"י סדר הכהנים מעוררים בשמים הברכה כנ"ל וזה שכ' חז"ל פתחו לי כחודו של מחט כי הפתיחה בבחינת לי כנודע וכפי העבודה נפתחין פתחי י' שערי צדק כי הכל א' בדו"ר שער יה' הם שערי צדק עצמם ואף שמקומם יותר גבוהה כי הסוף קשור בהתחלה וכתיב ראשית חכמה יראת ד' זה שכתבו כה תברכו שיהי' הברכה בבחי' כה כמ"ש בזוה"ק וממילא מושכין הברכה אל בתי' כה. את בנ"י פי' עם ועל ידי' היינו על ידי עין טובה. טוב עין הוא יבורך שע"י שמשגיח בטוב עי"ז הוא מעורר חסד וחן מקח על מקחו ומעורר חן אשה על בעלה:
רש"י
דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי. בְּקַלּוּת מְרוּצָתוֹ, שֶׁמִּהֵר לָבֹא כִצְבִי וּכְעֹפֶר הָאַיָּלִים. עֹפֶר אַיָּל בָּחוּר:
תורה תמימה
דומה דודי. [דודי זה הקב"ה, ולמה נקרא שמו דודי], לפי שאמרה כנסת ישראל, רבש"ע, אתה אומר לן דיו דיו [ואנו אומרים] ואנו את לגבן תחלה קהיתכן דדיאה הוא מלשון וידא על כנפי רוח כאשר ידאה הנשר, ור"ל שישראל אומרים שובה אתה אלינו תחלה, והקב"ה אומר שובו אתם אלי תחלה. ובמ"ר פ' נשא פרשה י"א סי' ב' הלשון מפורש יותר, אמרו ישראל לפני הקב"ה, אתה אומר לנו אתאי לגבי תחלה וכו'.
[מ"ר]